דצמבר 2020
בהחלטה שהתקבלה לאחרונה, החליט בית המשפט לעניינים מקומיים לבטל צו הריסה מנהלי שניתן על ידי הועדה המקומית לתכנון ובנייה כנגד עבודה של יציקת עמודים ומעליהם תקרה שבוצעו במקרקעין נשוא הבקשה.
ובמה דברים אמורים?
בעניין שארע, מדובר בבית מגורים שבו המבקשת מתגוררת מזה שנים רבות. עקב ביצוע עבודות פיתוח לצורך הקמת הרכבת הקלה שנעשו בסמיכות, נפגעו יסודות המבנה ולאור כך הוצאה דרישה על ידי מחלקת מבנים מסוכנים בעיריית ירושלים לביצוע עבודות להסרת הסכנה חיזוק ותיקון הקירות ותקרת המבנה.
משכך, שכרה המבקשת את שירותיהם של מהנדס וקבלן לצורך ליווי עבודות הקונסטרוקציה והחיזוקים הנדרשים ואלו החלו בביצוע העבודות. בשלב חיזוק היסודות, קירות המבנה החלו להתפרק ונדרש פירוקם ובניתם מחדש כולל בניית רצפת בטון, עבודה אשר לטענת העירייה נדרש היתר לבצעה.
כחודש לאחר מכן, הודבק על המבנה צו הריסה מנהלי, אשר כנגדו טענה המבקשת מספר טענות שהעיקרית שבניהן היא כי מדובר במבנה ישן אשר בוצעו בו עבודות חיזוק ולכן לא היה מקום להוצאת צו הריסה מנהלי שנועד לסלק בניה חדשה הנתפסת בעיצומה.
בדיון בבקשה התברר כי, נותן הצו כלל לא ידע כי מבנה זה היה קיים מזה שנים רבות ולא מדובר בבניה חדשה וכי אלמלא ידע לא היה ניתן צו הריסה מנהלי למבנה. בנוסף, נותן הצו כלל לא היה מודע להתנהלות המבקשת מול מחלקת מבנים מסוכנים בעירייה.
משכך, בית המשפט קבע כי קיים פגם חמור בהתנהלות היחידה הארצית וכי הוצאת צו מנהלי אינה מדתית ואינה עולה בקנה אחד עם התכלית שלשמה הוא ניתן וכי הרשות הייתה צריכה לאכוף את הבנייה על ידי הוצאת כתב אישום כנדרש.
עוד ציין בית המשפט בהחלטתו כי על אף שעבודות החיזוק נעשו עקב דרישת מחלקת מבנים מסוכנים, אין זה פותר את המבקשת מלבקש היתר לביצוען.
לאור כל האמור, החליט בית המשפט להורות על ביטול צו ההריסה.
בסיכומו של דבר, בית המשפט אינו ממהר לאשר הריסת מבנים, גם כאשר מדובר בשיפוץ או חידוש מבנה החייב בהיתר.