הצו ניתן בעת בנייה בפועל, או בסמוך לאחר סיומה ונועד למנוע "קביעת עובדות בשטח". 

סעיף 224(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 קובע כי בית המשפט רשאי מטעמים מיוחדים, לתת ארכה של 6 חודשים לכל היותר לביצוע צו הריסה. אחד מאותם טעמים מיוחדים שבית המשפט בוחן לצורך מתן ארכה הינו כי היתר הבניה מצוי ב"הישג ידו" של המבקש.  

נטל ההוכחה כי קבלת ההיתר קרובה מוטל על מבקש עיכוב ביצוע צו ההריסה. 

לאורך שורה של פסקי דין, בית המשפט נשען על הגדרה מצומצמת של המונח ב"הישג יד" וכך על המבקש להוכיח כי קיים סיכוי ממשי כי היתר הבנייה יינתן בתוך פרק זמן קצר. לרוב, וכדי להבטיח את קבלת הארכה לביצוע צו ההריסה המבקש יצטרך להראות לבית המשפט כי רק עיכוב פורמלי מעכב את קבלתו. 

בעפ"א 51549-02-21 ועדה מקומית לתכנון חדרה נ' דרכי הלל (פורסם בנבו, 1.4.21) קבעה כבוד השופטת תמר שרון נתנאל כי מגפת הקורונה אינה גורם מעכב קבלת היתר, ויתירה מכך, על המבקש להוכיח כי ההיתר אכן מצוי ב"הישג יד" ללא קשר  למשבר הקורונה. 

לשיטתנו, פסק הדין שלעיל, מצמצם עוד יותר את הגדרתו של המונח "הישג יד" ועל כן, עובר להגשת בקשה לעיכוב ביצוע הריסה יש לוודא כי אכן נעשו כל ההליכים הנדרשים לקבלתו ומדובר בעיכוב טכני בלבד.