החודש נעסוק בפסק דין במסגרתו נדחתה בקשת המדינה ליתן צו למניעת פעולות לפי סעיף 22 א' לחוק רישוי עסקים, באשר לפתיחת עסק למיון וטיפול בפסולת בניין באזור התעשייה עטרות בירושלים, ללא רישיון עסק כדין. בית המשפט קובע, כי התנאי הקבוע בחוק לא התקיים ואף בהתחשב בנסיבות העניין אין הצדקה למתן הצו שהתבקש ע"י המדינה.

 

ובמה דברים אמורים?

מדובר בעסק ישן (תחנת מעבר) שפעל באופן חוקי, ופעילותו הופסקה באופן יזום בסוף שנת 2020, בשל סכסוך שהתגלע בין השותפים. בהמשך המבקשת ביקשה לחזור להפעיל את תחנת המעבר שוב, ועל כן בוצעו פעולות שיפוץ ושדרוג של המערכות הקיימות במקום והכל לשם מילוי התנאים שנקבעו ברישיון העסק. 

 

מאחר ומדובר בעסק ישן ולא בהפעלת עסק חדש ופעולות השיפוץ נועדו למילוי הוראות רישיון העסק, נפסק כי לא התקיים התנאי הקבוע בחוק: "פעולות הכנה לניהול עסק או לפתיחתו..", שכן כאמור מדובר בשדרוג של עסק קיים.

כמו-כן, ע"פ הקבוע בחוק יש מקום לשיקול דעתו של בית המשפט בעת מתן הצו. ביהמ"ש קובע כי במקרה דנן מאחר והעסק נשוא הבקשה קיבל רישיון עד חודש דצמבר 2020, והמשיבה ממשיכה לפעול למילוי תנאי הרישיון, אין מקום להיעתר לבקשה.

 

לאור האמור, דחה בית המשפט את הבקשה למתן צו מניעת פעולות לפתיחתה של תחנת המעבר למיון וטיפול בפסולת, תוך חיוב המדינה בסכום כולל של 3500 ₪ לטובת המשיבים.

משמעותו המעשית של פסק הדין הינה כי בנסיבות המתאימות פעולות הנעשות בעסק קיים ופועל אף אם לא ניתן להן היתר, לא יכולות להיות מוגדרות כעבירה.