בית המשפט, בצעד חריג, מקבל את טענות העותרים ומאשר את השימוש המבוקש לסופרמרקט.

 ובמה דברים אמורים?

העותרים, מושב ניצני עוז וגב' סמדר צארף המבקשת להפעיל את הסופר, הגישו בקשה למתן היתר לשימוש חורג לספורמרקט בבית אריזה המצוי בסמוך לכביש הגישה למושב, אשר הוקם בהיתר בשטח של 740 מ"ר, וכן לשימוש חורג למשטחי חניות בשטח של 372 מ"ר.

 

הוועדה המקומית אישרה את הבקשה לאור מצוקת התושבים בגין העדרו של סופר במקום ונוכח המיקום הגאוגרפי של המושב מבחינה בטחונית (ישוב קו תפר).

 

אולם, וועדת המשנה הנקודתית בוועדה המחוזית, התנגדה בתוקף לקבלת ההיתר.

לטענתה, השימוש מהווה סטייה ניכרת מייעוד הקרקע החקלאית. נסביר, כי ע"פ חוק התכנון והבניה יאושר שימוש חורג רק כאשר אינו מהווה סטייה ניכרת מתוכנית. 

כאן, טענה הוועדה המחוזית, קיימת סטייה ניכרת מהייעוד החקלאי החל על השטח ע"פ התוכניות הקיימות, שכן סופר הוא שימוש מסחרי, במבנה רחב ממדים, הדורש התאמות רחבות כגון תנועה יומיומית רחבת היקף, חנייה וביוב, שטחי פריקה וטעינה וכו' ועל כן משנה את הסביבה באופן ניכר.

 

בית המשפט דוחה את טענות הוועדה המחוזית, ופוסק כי השאלה האם מדובר בסטייה ניכרת צריכה להבחן לאור מגמת התכנון העתידית. תוכנית המתאר המחוזית תמ"מ 21/3 מאפשרת באופן עקרוני שימושים שונים לרבות מסחר ועל כן בכוחה של הוועדה המקומית לערוך תוכנית מתאימה לסופר, כפי שאף הצהיר יו"ר המועצה.  בינתיים, יש צורך בפתרון זמני בדמות האמצעי הקיים בחוק, שימוש חורג. בית המשפט ממשיך וקובע, כי אין סטייה ניכרת מתוכנית תקפה גם מהטעמים הבאים:

השימוש החורג לא ישנה את אופיה של הסביבה הקרובה. מדובר במבנה קיים שהוקם בהיתר בנייה, ושימש לבית אריזה. משכך כלל הוא תשתית ביוב, חיבור לחשמל, משטחי פריקה וטעינה , הסדרי חנייה והסדרי תנועה. המבנה ממוקם בסמוך לכביש גישה ולא בלב האיזור החקלאי.

מדובר בפתרון מצוקה נקודתית של התושבים במקום, בחלקם אוכלוסייה מבוגרת הזקוקים לסופר קרוב.  כן צוין כי הבקשה פורסמה להתנגדויות ולא היו כאלו.

בנוגע לטענת הוועדה המחוזית כי אישור הסופר יוביל ל"קביעת עובדות בשטח", הוסיף ביהמ"ש וקבע כי יש לפרט את החשש באופן קונרקטי בהתאם למקרה. בענייננו, מדובר במבנה קיים בעל היתר בנייה, ואין התאמות קיצוניות לסופר מבית אריזה כאמור, כך שאין קושי מיוחד להפסיק את השימוש במקרה הצורך.

לאור כל האמור פסק בית המשפט כי יש ליתן לעותרים היתר לשימוש חורג, ל-3 שנים, תוך חיוב הוועדה המחוזית בהוצאות. 

                                                                                           בברכה,

                                                                                           

 עו"ד גדעון בן-אור וצוות המשרד