מרץ 2019
תיקון 116 לחוק התכנון והבניה, עיגן לתוכו הוראות חדשות אשר על פניו יש בהן כדי לאפשר אכיפה מהירה יותר של הוראות החוק והריסת מבנים שהוקמו שלא כדין.
ההליך המנהלי ייחודו בכך שמטרתו העיקרית הינה למנוע שינוי מצב קיים. היינו- מניעת הקמת מבנים חדשים ללא היתר/ ביצוע שימושים חדשים שלא כדין וכד'.
תיקון 116, הסדיר בצורה מפורשת את האופן בו ניתן להוציא צווים מנהלים. שאלות אשר טרם תיקון החוק, נותרו לשיקול דעת בית משפט, כעת הוסדרו במסגרת החוק והינן בעלות תוקף מחייב. כך, שאם צו הוצא שלא בהתאם לאמור- דינו בטלות.
במה דברים אמורים?
צו הריסה מנהלי הוצא ע"י היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה בגין בניה בהיקף של כ 900 מ"ר. בצו המנהלי צוין מספר הגוש והחלקה בם בוצעה העבירה, פורט ייעוד השטח, מיקומו וכו'.
עיון בצו העלה, כי נפלה טעות בציון המיקום המדויק של הבניה, בנוסף, הצו ניתן מבלי שהיה תצהיר מפקח כנדרש שכן, התצהיר נחתם יום לאחר הוצאת הצו. משמע- הצו ניתן מבלי שהתקיימה חובת התייעצות עם התובע המוסמך של הועדה כדין.
ב"כ היחידה הארצית לאכיפה טען "לחזקת תקינות המעשה המנהלי", הבניה בוצעה שלא כדין ואין סותר לכך. אף לעניין הטעות בציון המועדים אין בה ממש ואינה אלא טעות טכנית.
ביהמ"ש דן בטענות הצדדים וקבע- קיימות שלוש עילות לביטול צו מנהלי. האחת- אם מתברר שהבניה בוצעה כדין. השניה- משלא התקיימו הדרישות לפי החוק למתן הצו. השלישית- באם נתגלה פגם חמור בהליך מתן הצו.
בנדון דידן אין חולק כי הבניה בוצעה שלא כדין. הטעות בנוגע למיקום ביצוע העבירה אינה מהותית שכן, ניתן לזהות הן את העבודות והן את מיקומם. אף הפער בין מועד החתימה על התצהיר למועד הוצאת הצו אין בו ממש. אלא מאי? עיון במסמך המתעד את חובת ההתייעצות מעלה כי נותן הצו התייעץ עם התובע בנוגע להוצאת צו מנהלי להפסקת עבודה ולא קיים התייעצות לעניין הוצאת צו הריסה מנהלי. במסמך ההתייעצות לא הוסכם על צו הריסה ולא פורטו העבודות אשר בוצעו.
נוכח האמור ביהמ"ש קבע: "משלא התקיימה הדרישה של קיום היוועצות עובר למתן צו ההריסה המנהלי, אני מורה על ביטול הצו".
בברכה,
עו"ד גדעון בן-אור וצוות המשרד
מ(עכו)70161-07-18 מוחמד עותמן נ' היחידה הארצית לאכיפה דיני התכנון והבניה