אוגוסט 2019
במסגרת תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965, ניתן דגש על החמרת הענישה והגברת האכיפה כנגד עבירות תכנון ובנייה.
כחלק מתהליך זה, נכנסו לתוקף תקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי – תכנון ובנייה), התשע"ה – 2018, המאפשרים ליחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה וועדות מקומיות להטיל קנסות מנהליים קצובים בסכום שבין 10,000 ₪ ל-300,000 ₪ ליחיד, ולתאגיד- כפל הסכום.
כך, למשל, בגין שימוש בהיקף של מעל 100 מ"ר בקרקע חקלאית, קבוע קנס בסך 300,000 ₪.
התקנות מאפשרות גם הטלת קנס על חברה ומנהלה במקביל, ובכך להגיע לקנסות גבוהים במיוחד.
מה ניתן לעשות?
יש לזכור כי הטלת הקנס אינה סוף פסוק, וכי בפני הנקנס קיימות מספר דרכים להתמודד עם הקנס. ראשית, באפשרות הנקנס לבקש את ביטולו של הקנס ולשטוח את טענותיו ונסיבותיו הייחודיות בפני היחידה שהטילה את הקנס. שנית, באפשרותו של הנקנס להודיע ליחידה שהטילה את הקנס על רצונו להישפט, ובמקרה זה הקנס איננו משולם, ונפתח הליך משפטי חדש ונפרד, בו אין משמעות לקנס המנהלי שהוטל.
בנוסף, קובעות ההנחיות הפנימיות של היחידה הארצית כי במקרה בו ננקט הליך כלשהו על ידי ועדה מקומית, היא זו שתמשיך את הטיפול, ולא היחידה הארצית.
לא זו אף זו, היחידה הארצית מתמקדת בחלק החקלאי בחלקה, ולא ב-2.5 דונם הראשונים.
לאור האמור, על אף החמרת האכיפה והענישה, יש מספר אפשרויות לטיפול בקנס מנהלי שהוטל, ואין בהטלתו סוף פסוק.
בברכה,
עו"ד גדעון בן-אור וצוות המשרד