דצמבר 2019
משנבנה מבנה על פי היתר- הוא לצמיתות, אך פעולות הבנייה מוגבלות בזמן.
ביולי 2019 הועלתה סוגיה זו בבית המשפט, עת הוגשה לבית משפט השלום בקשה למתן צו שיפוטי למניעת פעולות, לפי סעיף 234 לחוק התכנון והבניה, בקשר לעבודות שבוצעו בבניין.[1]
צו למניעת פעולות נועד "להקדים תרופה למכה" במקרים בהם נעשו פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור, ומורה להימנע מפעולה במקרקעין הקשורה לעבודה האסורה או לשימוש האסור, ובכלל זה לאסור על שימוש במקרקעין או להורות על סגירת בניין או מקום, למשך 90 ימים (אך ניתן להאריכו מעת לעת).
בעקבות זאת, הוגשה בקשה לביטול הצו, אשר נתקבלה, ובמסגרתה עלתה הטענה העיקרית לפיה העבודות שבוצעו– בוצעו בהתאם להיתר בניה משנת 1955, ולכן מהוות "החזרת המצב לאחור"; עוד נטען כי היתר בנייה נוסף ומאוחר, פקע. משכך, ביטל בית המשפט את הצו השיפוטי למניעת פעולות וקבע כי לא הוכח, כי ההיתר המאוחר אושר לצמיתות וכי מטעם זה אין תוקף להיתר.
החלטת בית המשפט המחוזי:
ההחלטה על ביטול הצו נהפכה בבית המשפט המחוזי. בית משפט השלום שגה כשלא נתן משקל לתקנות בניין ערים שהיו תקפות במועד מתן ההיתר, שקבעו כי תוקפם של רשיונות בנייה יהיו ל-12 חודשים מיום נתינתם. תקנות אלו בוטלו בשנות ה-70, עם כניסתן לתוקף של תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות). משעה שבוטלו תקנות בנין ערים, הרי גם תוקפו של ההיתר המקורי בטל, ובהחלטתו של בית משפט השלום לפיה משעה שההיתר המאוחר בוטל, הרי שההיתר המקורי חל, הוא פסק בניגוד לתקנות בגין ערים. בהחלטה זו ביטל למעשה, את תקנות בנין ערים וקבע כי היתר שתוקפו היה לשנה אחת, יעמוד בתוקפו לעד.
בית המשפט המחוזי פסק כי "בניגוד לתוכנית שהינן בעלות תוקף לעולמי עד, עד שישונו על ידי תכנית אחרת, להיתרי בניה יש תקופת "חיים" מוגבלת... הדין קובע להיתרי הבניה תוקף המוקצב במספר שנים", וכי לא ניתן להסתמך על היתר בן כשישה עשורים.
כיום, תקנות התכנון והבניה (רישוי בניה), תשע"ו-2016, הן אלו שמסדירות את תוקפם של היתרי בניה. החוק קובע כי תקופת תוקפו של היתר היא שלוש שנים מיום שניתן, וכי רשות הרישוי רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבוע להיתר תקופת תוקף ארוכה יותר שלא תעלה על שש שנים, אם ראתה כי היקפה ומורכבותה של העבודה או הבניה, מצדיקים זאת. כמו כן, על מקבל ההיתר להתחיל בעבודות בתוך שנה מיום מתן ההיתר, שאם לא- יפקע ההיתר.
בברכה,
עו"ד גדעון בן-אור וצוות המשרד