מרץ 2020

 בית המשפט דחה החלטת הועדה המקומית שלא לתת היתר
 בעת״מ (ת"א) 14281-10-16 אורלי רוט נ' רשות הרישוי המקומית תל אביב, שניתן ביום 4.2.2020, נדון עניינו של עסק משפחתי ותיק, אשר לא עמד בתנאי חוק התכנון והבנייה.
המדובר במוסך משפחתי, בן למעלה מ-60 שנה, אשר קיבל רישיון לצמיתות בשנות ה-70'. כעשרים שנים לאחר מכן נפטר בעל העסק, וילדיו המשיכו בניהול העסק.
רק כ-20 שנים לאחר פטירתו, הגיע פקח למוסך, ובהמשך נשלחה לעותרים הודעה כי הרישיון בוטל. בעקבות זאת, הגישו העותרים בקשה לחידוש רישיון עסק. עם הגשת הבקשה התגלע בין העותרים לעירייה סכסוך ביחס לבעלות בנוגע לחלק מהשטח.
במסגרת נסיונם לחדש את הרישיון, העותרים הגישו בקשה להיתר לשימוש חורג לעירייה, שכן רישיון עסק ניתן רק למי שעומד בתנאי חוק התכנון והבנייה. בקשתם סורבה מאחר שחלק מהמוסך בנוי על השטח במחלוקת. לפי תקנות התכנון והבנייה, כדי שניתן יהיה להגיש את הבקשה- על הבעלים להסכים לה, ומשום שהעירייה טענה לבעלות- היא לא הסכימה לבקשה.
למעשה, העותרים נקלעו למצב בו רשות הרישוי המקומית, אינה מוכנה להעניק רישיון עסק ללא היתר לשימוש חורג, ואילו הועדה המקומית לתכנון ובניה, אינה מוכנה לטפל בבקשה להיתר לשימוש חורג ללא חתימת הבעלים הרשומים (העירייה).
ככלל, יטה בית המשפט שלא להתערב בשיקולים תכנוניים של הועדות המקומיות. אך לאור הנסיבות, הכוללות את התקופה הקצרה המבוקשת לרישיון, את העובדה שמדובר בעסק הפועל מזה כ-70 שנים, ואינו מהווה מטרד לציבור, את הקרבה המשפחתית של העותרים לבעל העסק, אין למנוע את הפעלת העסק לתקופת המעבר רק בשל סירוב העירייה לחתום על הבקשה להיתר לשימוש חורג.
בית המשפט קיבל את העתירה ופסק כי על העירייה לדון בבקשה למתן היתר לשימוש חורג לגופה. ככל שיעמדו העותרים בתנאים לקבלת היתר לשימוש חורג, ויובאו לוועדה האישורים הנדרשים, תשקול הועדה בנפש חפצה מתן היתר לעותרים לשימוש חורג, לשם קבלת רישיון עסק.
 
                                                                                                בברכה,
                                                                                            
                                                                                           עו"ד גדעון בן-אור וצוות המשרד