מאי 2020
לאחרונה ניתן פסק דין יוצא דופן, בו קיבל בית המשפט תביעה כספית שהוגשה נגד רשות מקרקעי ישראל.
נקבע, כי הרשות התרשלה והפרה את חובת תום הלב המוטלת עליה ועל כן עליה לשאת בתשלום פיצויים לתובעים.
מדובר בזוג תובעים אשר ביקשו בסיום תקופת החכירה, להאריך את חוזה החכירה ל-49 שנים ביחס למשק עזר בגבעת עדה. אלא שחרף בקשותיהם הרבות, במהלך 11 שנים הבקשה לא נענתה.
התובעים טענו, כי משנת 2004 ועד לשנת 2015 – מועד הגשת התביעה, התובעת לא טרחה להשיב באופן ענייני לבקשת התובעים, ולא טיפלה כלל בבקשה, גם כאשר פנתה לרשות באת כוחם.
רמ"י השיבה בתגובה, כי התובעים הפרו את הסכם החכירה המקורי בכך שבנו את ביתם שלא בהתאם להיתר וכן כי פלשו למקרקעין גובלים. אף כיום, כך ע"פ רמ"י, בקרקע קיימים מבנים הפולשים למקרקעין סמוכים: משטח חניה מקורה, קרוואן ומשטח בטון, סככות ומכולות.
בית המשפט דוחה טענה זו וקובע כי המעשים המיוחסים לתובע ארעו שנים לאחר הגשת הבקשה להארכת תקופת החכירה וטענת רמ"י מהווה אך תירוץ למחדלה שנמשך שנים. כן הוכח כי הנימוק בגין החריגות והפלישות מעולם לא הובא לידיעת הנתבעים בכתב או בע"פ. לשון בית המשפט:
"התנהלותה של הנתבעת כלפי התובעים, שבאה לביטוי בהיעדר טיפול ענייני במשך למעלה מעשור בבקשה להארכת תקופת החכירה (שהוגשה בשנת 2004, עוד בטרם פקעה תקופת החכירה על-פי הסכם החכירה המקורי), הינה מקרה מובהק של רשות ציבורית חזקה שאינה "סופרת" את "האזרח הקטן", עמו היא התקשרה בהסכם. התעלמות הנתבעת, שנמשכה שנים רבות, מהפניות החוזרות ונישנות של התובעים להיענות לבקשה להארכת תקופת החכירה (אשר, כאמור בפסיקה, הינה פעולה "כמעט אוטומטית", בהיעדר טעם מיוחד שלא לעשות כן), בצד המשך גביית דמי חכירה שנתיים, מצביעים על אי-עמידתה בחובת ההגינות ובחובת תום הלב המוגברת שיש לה הן כלפי התובע והן כלפי התובעת, שזכויות התובע הועברו אליה עוד בשנת 2002, ומהוות התרשלות מתמשכת".
לאור האמור, קיבל בית המשפט את התביעה וחייב את הרשות בפיצויים בגין עוגמת נפש בסך כ-200,000 אש"ח.
בברכה,
עו"ד גדעון בן-אור וצוות המשרד
ת"א 45072-02-15 דודוביץ נ' רשות מקרקעי ישראל, ניתן ביום 24.03.20.