חובת ההגינות של ועדות לתכנון ובנייה בנקיטת הליכים
 בעפ"א (חי') 34594-08-19 הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה נ' מלמוד בע"מ וכן עפ"א 3998-10-19 מלמוד בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, שנידונו במאוחד, נדון עניינם של נאשמים שהורשעו בבית משפט השלום ונגזר עונשם.

הערעורים בעניין העונש הוגשו לאחר שהמערערים הורשעו בעבירות של שימוש במקרקעין בסטייה מהיתר ואחריות לשימוש במקרקעין בסטייה מהיתר, בגין הפעלת מזנון במקום.

בעלי הנכס הציגו היתר זמני (ושתי הארכות שניתנו) לניהול עסק של מזנון שניתן מהמחלקה לרישוי עסקים בעיריית חיפה. במהלך התקופה אף ניתנה החלטת הועדה לאישור שימוש חורג לצורך הפעלת המזנון, בתנאים שונים. תהליך ההיתר היה בשלבים מתקדמים, למעט חתימה פורמלית.
על כן, הם הלינו על התנהלות העירייה, כשהמחלקה לרישוי עסקים נתנה היתר זמני, ומאידך הועדה הגישה כנגדם כתב אישום, בפרק זמן קצר משבועיים מחידוש ההיתר הזמני לניהול העסק.

בית המשפט פסק כי:
"אין לי אלא לתמוה כיצד מתיישבת עמדת הועדה הטוענת כי מדיניותה הנה לעודד בעלי עסקים ולא לשתקם , ולשם כך ניתנת הסכמתה לניהול זמני של עסק גם אם אינו ממלא אחר דיני התכנון והבנייה, עם טענותיה בהליך הנוכחי שבו היא מבקשת לפגוע קשות בבעלי הנכס באופן העלול למוטט אותם כלכלית וזאת בגין ניהול אותו עסק על פי הרשיון שניתן בהסכמתה!!!. בענין זה אני סבור כי חובת ההגינות של רשות מינהלית חייבה את הועדה להבהיר באופן מפורש לבעלי הנכס כי בצד מתן הסכמתם למתן היתר לניהול המזנון , בכוונתם לעתור להטלת קנסות על בעלי הנכס... ומשלא עשו כן יש בכך כדי ליצור מצג מטעה כלפי בעלי הנכס , שלפיו בכל מקרה אין בכוונת הועדה לדרוש את מיצוי הדין עם בעלי הנכס הפועלים כנדרש לקבלת היתר מתאים, וגם מטעם זה יש לדחות את כל טיעוני הועדה כיום המבקשת להחמיר בענישה."

בסופו של יום, בית המשפט המחוזי דחה את שני הערעורים לעניין העונש, כשפסק כי גם אין מקום להתערב בגזר הדין לקולא, משום שבסיכומו של דבר העונש שהוטל על בעלי הנכס הינו על הצד הנמוך.

בברכה,
עו"ד גדעון בן-אור וצוות המשרד