יולי 2020
בית המשפט המחוזי דן, במסגרת דיון בתיק אנגל ואח' נ' הועדה לתכנון ובניה בעמק המעיינות (בעתפ"ב 10568-01-20), שניתן ביום 14.5.2020, בהארכת מועד לביצוע צו הריסה שניתן במסגרת גזר דין.
כתב האישום המתוקן בתיק המקורי, שנדון בבית משפט השלום, ייחס למערערים עבירות בנייה בקרקע חקלאית ושימוש חורג בקרקע. בכתב האישום צוין אף כי הבנייה הושלמה חרף צו הפסקה מנהלי. במסגרת גזר הדין, הוטלו על המערערים תשלום קנס, כפל אגרה וצו הריסה דחוי ל-24 חודשים, אלא אם יינתן היתר בנייה.
כ-23 חודשים לאחר מכן, וטרם כניסת הצו לתוקף, הוגשה לבית משפט השלום בקשה להארכת המועד לביצוע צו ההריסה. מאז מתן גזר הדין, פעלו המערערים להסדרת הבנייה גם במישור החקיקתי וגם במישור התכנוני, אך התהליך התעכב בשל מערכות הבחירות, ולכן נתבקשה ארכה בת 12 חודשים. בית משפט השלום דחה את הבקשה משום שלא נמצא כי יש צפי לקבלת היתר בעתיד הקרוב.
על כך הוגש הערעור לבית המשפט המחוזי. המערערים טענו כי פעלו להסדרה, ואף נדונה הצעת חוק בנושא, אך לאור מערכות הבחירות- נוצר העיכוב. הועדה לתכנון ובנייה טענה כי ההיתר לא קרוב וכי למרות שתיקון 116 לא חל במקרה זה, יש לאמץ את רוחו, המגבילה את שיקול הדעת של בית המשפט במתן ארכות ואף לא מאפשרת לעשות זאת במקום שהבנייה איננה תואמת את התכנית החלה.
בית המשפט המחוזי ציין כי בבואו להכריע בבקשה, הוא שוקל את האינטרסים הציבוריים של שמירה על מדיניות התכנון, בטיחות הציבור ושלטון החוק אל מול האינטרסים של הפרט, לרבות אפשרות קרובה שיינתן היתר, חומרת העבירה והמאמצים להכשרתה.
בסיכומו של דבר, בית המשפט המחוזי קיבל את הטענה כי ההיתר צפוי להינתן בקרוב, וכי המערערים פעלו להסדרה, ועל כן הוארך המועד לכניסת הצו לתוקף ב-12 חודשים נוספים, ובסך הכל קיבלו הנאשמים ארכה מצטברת של 3 וחצי שנים מיום שניתן נגדם גזר הדין בבית משפט השלום, מיום גזר הדין עד לסיום הארכה שנתן בית המשפט המחוזי.
בברכה,
עו"ד גדעון בן-אור וצוות המשרד