אוגוסט 2020
בתו"ב (ר"ג) 72280-07-18 ועדה מקומית לתכנון ובנייה רמת גן נ' דוד יעקב (ניתן ביום 4.6.2020), הורה בית המשפט על ביטול האישום המייחס לנאשם עבירה של בנייה ללא היתר, מחמת אכיפה בררנית.
כתב האישום ייחס לנאשם עבירה של בנייה ללא היתר בכך שנבנה בשטח החצר המשותפת של הבניין יחידת דיור המשמשת למגורים, אשר טעונה קבלת היתר בנייה מן הועדה המקומית. כמו כן, יוחסה לנאשם עבירה של שימוש חורג ביחידה למגורים.
טענת הנאשם הייתה כי רשויות האכיפה ראו לנכון להסתפק בהעמדתו של הנאשם בלבד לדין, ללא צורך בבירור האפשרות לייחס אשמה דומה, גם לדיירים האחרים.
בית המשפט פסק כי על אף שהוכח כי בוצעה העבירה וכי התביעה עמדה בנטל ההוכחה, הליכי החקירה והעמדה לדין שננקטו נגד הנאשם, עולים כדי "אכיפה סלקטיבית"- אכיפה בררנית, המתבטאת בכך שלמעט הנאשם, לא מיצו רשויות האכיפה את פעולות החקירה שהיה עליהן לנקוט, ללא צורך בבירור האפשרות לייחס אשמה דומה, גם לדיירים האחרים.
יתר על כן, הנאשם מסר גרסה במהלך החקירה, בה טען כי לכלל הדיירים הייתה מעורבות ועניין משותף בבניית המבנה. על כן, עמדו לרשות רשויות האכיפה משאבי זמן ומידע להשלים את החקירה ולבחון את יתר דיירי הבניין בדבר מעורבותם בבנייה.
בפסיקה נקבע כי מקרה בו ננקטים הליכים רק כנגד חלק מהמעורבים- היא אפליה. כך למשל, ברע"פ 1611-16 מדינת ישראל נגד ורדי ואח' נפסק ש"הפלייה בהעמדה לדין פלילי היא מצב עניינים בו פעולות ומחדלי רשויות האכיפה הביאו לכך כי רק חלק מן המעורבים במעשה הפלילי הועמדו לדין וזאת על אף שזהות נסיבותיהם ומעשיהם של כל המעורבים מצדיקים הגשת כתב אישום נגד כולם. כדי לתאר תופעה זו בכללותה, נעשה לעיתים קרובות שימוש במונח אכיפה בררנית..."
מחדל התובעת שלא מיצתה את הליכי הבירור והאכיפה הוא חמור ופוגע בתחושת הצדק ומראית פני הצדק, בצד החמצה אפשרית של מימוש העיקרון החשוב בדבר הרתעת הרבים. בנסיבות אלה, יש מקום לבטל את פרט האישום המייחס לנאשם עבירה של בנייה ללא היתר.
מכך ניתן להסיק כי במקרים בהם נעשות עבירות דומות, אשר הרשות לא נקטה הליכים כנגד מבצעי העבירה, ניתן להשתמש בטענה זו, אשר התקבלה במקרה האמור לעיל.
בברכה,
עו"ד גדעון בן-אור וצוות המשרד