ביום 01.01.19 נכנס לתוקפו תיקון 34 לחוק רישוי עסקים, שעניינו מתן צו סגירה לבית עסק הפועל ללא רישיון עסק.

 

בעניין שארע, ביקשה המאשימה- משטרת ישראל, צו סגירה לבתי עסק המשמשים לאחסנה, הובלה מכירה ושיווק תוצרת חקלאית מכוח התיקון החדש.  לעסקים, המצויים בשוק הסיטונאי בתחום המועצה המקומית באר יעקב, אין רישיון עסק ועל כך לא הייתה מחלוקת.

המשטרה טענה כי בידיה מידע כי העסקים מסכנים את שלום הציבור ומנוצלים למעשים פליליים ועל כן אין סיכוי כי יתקבל רישיון בעתיד. משכך, התבקש צו הסגירה- לאלתר, מכוח סעיף 22ב' לתיקון החדש לחוק.

בית המשפט דן בעניין וקבע כי אין אינטרס ציבורי מיוחד להפסקת פעילות העסק באופן מיידי, כי מדובר רק במידע ראשוני שאין בו כדי להקים עילה מספקת להפסקת העיסוק ולכן הבקשה נדחתה.

 

אלא שהמאשימה לא קיבלה את ההחלטה וערערה לבית המשפט המחוזי.

 

בית המשפט המחוזי פסק באופן חד משמעי כי אין ליתן צו סגירה לעסק מכוח סעיף 22ב' לחוק, שכן כאשר מדובר בפגיעה כה חמורה בחופש העיסוק, בית המשפט צריך להשתכנע לא רק כי אין רישיון  לעסק (כלשון החוק), אלא גם בשורה ארוכה של תנאים:

שהעסק מתנהל זמן רב ללא רישיון מבלי שהבעלים פנו לקבלת רישיון והרשות התריעה בפניהם בעניין, או שפנו והודע להם שהבקשה נדחתה או שניתן להם זמן להשלים את הדרישות, וכי הרשות התריעה בפניהם כי אם לא יטפלו בדרישות ייסגר עסקם.

בנוסף, בית המשפט צריך להשתכנע כי אין סיכוי כי בעתיד הנראה לעין יהיה ניתן לקבל רישיון לבית העסק.
ביהמ"ש מציין כי אין מדובר ברשימה סגורה וכי ניתן להוסיף או לגרוע ממנה.

 

ברקע פסה"ד נקבע כי סעיף 22 ב' לחוק אין מטרתו להגן על הציבור מפני סכנה מיידית, שכן לצרכים אלו קיימים סעיפים אחרים; מטרת הסעיף היא להלחם בתופעה בכללותה ולכן יש לשקול שיקולים הצופים פני עתיד של המשך הפעלת בית העסק, כאמור. 

מאחר והמאשימה לא הצליחה לעמוד בהוכחת התנאים שפורטו לצורך מתן צו הסגירה, נדחה הערעור.

 

                                                                                                            בברכה,

                                                                                                              עו"ד גדעון בן-אור וצוות המשרד